פסק-דין בתיק ת"ק 6372-07-12

1.         א.         תחילה הגיש התובע תביעתו נגד מר יואב מיני (להלן: "הנתבע") ותביעה זו נקבעה לדיון ליום 9.12.12. ביום 8.11.12 הגיש הנתבע בקשה למחיקה ו/או דחיית התביעה על הסף בטענה, של חוסר יריבות בין התובע ובין הנתבע. בקשה זו נשלחה לתגובת התובע ולאחר תגובת התובע החליט בית המשפט, שהבקשה תישמע ביום הקבוע לדיון.                                                                            

                        מאחר והנתבע לא התייצב וגם לא הגיש כתב הגנה - נשמעו טענות התובע ובעקבות כך, ניתן ביום הנ"ל פסק דין המחייב את הנתבע לשלם לתובע סך של 580 ש"ח בצירוף הוצאות משפט.

            ב.         לאחר שפסק הדין נשלח לנתבע, הגיש הנתבע בקשה לביטול פסק הדין ולאור היענות התובע, בוטל פסק הדין ולאור מה שציין הנתבע בבקשה לסילוק על הסף, החליט התובע להגיש כתב תביעה מתוקן ולכלול בו הן את הנתבע והן נתבעת נוספת, היא: "חשמל גבעתיים בע"מ" (להלן: "הנתבעת") והדיון נקבע מחדש ליום 3.3.13.

2.         ואלו הן העובדות המועלות על ידי התובע בכתב התביעה המתוקן:

            א.         התובע נכנס ביום 6.10.11 לחנות הנתבעת  והציע לה מוצרי יבוא נדרש (להלן: "המוצרים") וכמו כן, צרף התובע למוצרים לוח פרסום. לטענת התובע, סוכם בינו ובין הנתבע, שהמוצרים יישארו אצל הנתבעת לפרק זמן סביר לבדיקת הביקוש ואף נמסר לנתבעת תעודת משלוח מקורית - כל זאת בתנאי ובמידה וירצו להחזיר את המוצרים, יקבל התובע המוצרים חזרה תוך מסירת תעודת החזרה.        

            ב.         עוד טוען התובע, שלאחר פרק זמן מסוים, כשלא קיבל התובע שום תגובה הסיק התובע מכך, שהמוצרים נמכרו ולכן הוא הגיע אל הנתבעת על מנת לגבות התמורה הכספית, אך בהגיעו אל הנתבעת נאמר לו שהמוצרים הוחזרו לו מזמן, אך לא הייתה באפשרות הנתבעת להציג בפניו תעודת החזרה.             

                        בסופו של יום, מאחר והתובע לא קיבל חזרה את המוצרים וגם לא קיבל התמורה הכספית בעדם, הגיש הוא תביעה זו לחייב הנתבעים לשלם לו את עלות המוצרים בסך 1,680 ש"ח.

3.         בכתב ההגה שהגישו הנתבעים, חוזרים הנתבעים ומבקשים למחוק את התביעה נגד הנתבע בשל חוסר יריבות, שכן מתעודת המשלוח עולה, שההתקשרות - לכאורה - הייתה בין: "פרחיה יבוא ושיווק מוצרים לבית" - ולא על ידי התובע - לבין הנתבעת והנתבע לא היה צד להתקשרות.                                     

            גם לגופו של עניין, טוענים הנתבעים, שיש לדחות התביעה נגדם, תוך העלאת הטענות העיקריות הבאות:

            א)         התובע אמנם הגיע למקום עסקה של הנתבעת, אך הנתבע אמר לתובע שאינו רוצה

                        שישאיר את המוצרים, בשל מחירם הגבוה, אך הנתבע הסכים להותיר בחנות את

                        לוח הפרסום משום שכך ניתן יהיה לבדוק אם יש ביקוש למוצרים.

            ב)         לוח הפרסום אמנם נשאר, אך את המוצרים נטל עמו התובע. לטענת הנתבע, אם

                        הוא חתם על תעודת המשלוח, הרי שהוא חתם מבלי שיבדוק מה רשום בה, משום

                        שהוא סבר שהתובע ציין שם רק את לוח הפרסום. אחרי זמן מה, הגיע התובע

                        וביקש חזרה את לוח הפרסום ואת המוצרים, אך הנתבע טען, שהמוצרים לא

                        נשארו בחנות.

4.         העולה מטענות הצדדים הוא, שהשאלה השנויה במחלוקת בין הצדדים היא, האם המוצרים נותרו בחנות הנתבעת או שמא באותו יום שהגיע התובע למקום עסקה של הנתבעת, לקח התובע חזרה את המוצרים והשאיר בעסקה של הנתבעת רק את לוח הפרסום - דוגמאות.                                             שאלה נוספת השנויה במחלוקת בין הצדדים היא, האם התובע התקשר בעסקה, הנטענת על ידו ישירות עם הנתבע או שמא הייתה ההתקשרות הישירה עם הנתבעת.

5.         א.         בטרם אחליט לגופו של עניין, יש בדעתי להתייחס תחילה לטענת הנתבע, שיש לדחות התביעה נגדו בשל חוסר יריבות, שכן לטענתו הייתה ההתקשרות עם הנתבעת ולא איתו באופן אישי.